<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב חבי</h1>
<h2>דף יג:</h2>
בעירובין בפ' כיצד מעברין [נ"ז ע"א] א"ל רב חבי מחוזנאה לרב אשי מכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע. שנינו במס' אהילות (פי"א) [פי"ב מ"ו] קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה אם יש בה פותח טפח מביאה טומ' תחת כולה ואם לאו טומ' בוקעת ועולה בוקעת ויורדת וכמה יהא בהקפה ויהא בה פותח טפח בזמן שהיא עגולה הקיפה ג' טפחים בזמן שהיא מרובע[ת] ד' שהמרובע יותר על העיגול רביע. פי' כמה יהא בהקיפה ויהא בה פותח טפח כלומ' בכל צד שתהא מונחת לכל צדדיה לעולם מביאה הטומ' (כשיע) כשהיא כשיעור הזה, אבל פעמ' שמביאה הטומ' אפי' אינה כשיעור הזה שכל שיש בהקפו ג' טפחי' רחבו ודאי טפח ואפי' נוטל ומקליש למעלה ולמטה ומשייר האמצעי הרי הוא רחב טפח אפי' אין בו ג' טפחי'. וכן במרובע אפי' אינו מרובע כולו אם מוטל לרחבו הרי יש כאן טפח להביא ולהאהיל. ובפ"א דעירובי' נמי משנה גבי קורה היתה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת וכל שיש בהקפו ג' טפחי' יש בו רוחב טפח. ובגמ' [י"ד ע"א] מה"מ א"ר יוח' ויעש הים מוצק. קש' לי דילפינן מהכא דים שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וכת' וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב אלמ' דצמצם שלמה מדת העוגל ממש בלא חסר ויתר בהקף שלשים וכן נמי בעמודי הנחשת יכין ובועז כדאיתא, וא"כ הא דאיבעיא לן במס' בכורות פ' הלוקח עובר פרתו [י"ז ע"א] פלוגתא דר' יוסי ורבנן בהוציא שני ראשים דמסקינן בגמ' שמעינן ליה לר' יוסי הגלילי דאמ' איפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם, לרבנן בידי שמים אמרי אי איפשר לצמצם בידי אדם מאי, ומייתי ממידת כלים ומידת מזבח דפריש בהו קרא מידה ש"מ דאיפשר לצמ' בידי אדם. ודחי להו שאני הת' דרחמנא אמ' (עיביד) [עביד] כדכת' הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. וקש' לי תינח כלים דכת' בהו מידה כגון ארון ושלחן ושבע מידות שהיו במקדש ומזבח הים והעמודים לא נתנה להן תורה מידה הוא ואפי' הכי קחשיב להו ואפי' אם נאמ' דוד מסר לשלמה המדות מ"מ מצינו שצמצמו המדה בקו של שלשי' וי"ל שקו המדה קבעו בו על פי המסורת כדכת' הכל בכתב.
<h2>דף נז.</h2>
בעירובין בפ' כיצד מעברין א"ל רב חבי מחוזנאה לרב אשי מכדי כמה מרובע יותר על העיגול רביע. שנינו במס' אהילות (פי"א) [פי"ב מ"ו] קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה אם יש בה פותח טפח מביאה טומ' תחת כולה ואם לאו טומ' בוקעת ועולה בוקעת ויורדת וכמה יהא בהקפה ויהא בה פותח טפח בזמן שהיא עגולה הקיפה ג' טפחים בזמן שהיא מרובע[ת] ד' שהמרובע יותר על העיגול רביע. פי' כמה יהא בהקיפה ויהא בה פותח טפח כלומ' בכל צד שתהא מונחת לכל צדדיה לעולם מביאה הטומ' (כשיע) כשהיא כשיעור הזה, אבל פעמ' שמביאה הטומ' אפי' אינה כשיעור הזה שכל שיש בהקפו ג' טפחי' רחבו ודאי טפח ואפי' נוטל ומקליש למעלה ולמטה ומשייר האמצעי הרי הוא רחב טפח אפי' אין בו ג' טפחי'. וכן במרובע אפי' אינו מרובע כולו אם מוטל לרחבו הרי יש כאן טפח להביא ולהאהיל. ובפ"א דעירובי' [י"ג ע"ב] נמי משנה גבי קורה היתה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת וכל שיש בהקפו ג' טפחי' יש בו רוחב טפח. ובגמ' [י"ד ע"א] מה"מ א"ר יוח' ויעש הים מוצק. קש' לי דילפינן מהכא דים שעשה שלמה עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וכת' וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב אלמ' דצמצם שלמה מדת העוגל ממש בלא חסר ויתר בהקף שלשים וכן נמי בעמודי הנחשת יכין ובועז כדאיתא, וא"כ הא דאיבעיא לן במס' בכורות פ' הלוקח עובר פרתו [י"ז ע"א] פלוגתא דר' יוסי ורבנן בהוציא שני ראשים דמסקינן בגמ' שמעינן ליה לר' יוסי הגלילי דאמ' איפשר לצמצם בידי שמים וכל שכן בידי אדם, לרבנן בידי שמים אמרי אי איפשר לצמצם בידי אדם מאי, ומייתי ממידת כלים ומידת מזבח דפריש בהו קרא מידה ש"מ דאיפשר לצמ' בידי אדם. ודחי להו שאני הת' דרחמנא אמ' (עיביד) [עביד] כדכת' הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. וקש' לי תינח כלים דכת' בהו מידה כגון ארון ושלחן ושבע מידות שהיו במקדש ומזבח הים והעמודים לא נתנה להן תורה מידה הוא ואפי' הכי קחשיב להו ואפי' אם נאמ' דוד מסר לשלמה המדות מ"מ מצינו שצמצמו המדה בקו של שלשי' וי"ל שקו המדה קבעו בו על פי המסורת כדכת' הכל בכתב.
